ארבעה (4) טיפים ליישום חדשנות פתוחה בארגונים

לאחרונה ביקרתי בכנס פתיחת אירוע חדשנות פתוחה של חברה גדולה. התכנסו שם עשרות מתכנתים
10503798_s כשהמטרה הייתה לחשוף את פעילות החברה בפניי הקהל אשר יתקבץ לקבוצות עבודה "ושיביא" את הדבר הבא בתחום חיבור העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי בעיקר דרך סנסורים (תחום זה נקרא IOT) וזאת כדי למנף את פעילות החברה.

שני כשלים עיקריים היו באירוע :

  1. הקהל היה ברובו טכנולוגי שאינו קשור לפעילות החברה. מאידך היה חוסר ב"לקוחות" שאיתם היה ניתן לעשות סיעור מוחות
  2. עובדי החברה שהציגו הבנה עמוקה של צרכי לקוחות והבנה עסקית עמוקה, הודרו לחלוטין מהתהליך.

כשבוחנים היום את נושא החדשנות בארגונים ומדברים על חדשנות פתוחה, יש להיזהר מאוד ביישום כי מרבית הפעילויות הללו נידונים לכישלון כבר מהרגע הראשון.

הינה 4 טיפים שיעזרו לך בנושא חדשנות פתוחה בארגונים:

  1. הידע נמצא בארגון שלך : ארגון גדול וותיק מכיר את שווקי היעד שלו בצורה הטובה ביותר. הציפייה שמישהו מ"בחוץ" יביא את ההמצאה הבאה מגיעה מחוסר ביטחון של ההנהלה ביכולות שלה ושל העובדים להבין את צרכי הלקוחות שלהם, דבר שבהגדרה איננו נכון.
  2. תכיר את הלקוחות שלך : אנו נמצאים בעולם של יצירת תועלות ללקוח ולמעשה בתהליך של חדשנות אנחנו בוחנים שלושה  אלמנטים : תשוקה – האם מישהו רוצה את זה? בר קיימא – האם מישהו ישלם על זה? ישימות – האם ניתן לייצר את זה? כלומר עיקר תהליך החדשנות איננו טכנולוגי אלא פסיכולוגי, שיווקי, עיסקי.
    desair-feas-via
  3. טכנולוגיה זה לא חסם ( בפרט אם זה אפליקציה וסנסורים) : העידן בו הטכנולוגיה הייתה חסם משמעותי כמעט עבר מן העולם בפרט בנושאי אפליקציה וסנסורים. ארגון גדול הינו בעל יתרון אדיר על פני כל סטארטאפ או קבוצת מתכנתים ביכולת הגישה שלו לשוק וללקוחות. בניגוד לסטארטאפים שאמורים להשקיע את רוב האנרגיה בפיתוח הלקוחות ובווידוא שהפתרון שלהם מתאים לצרכי השוק, החברה הגדולה אין לה כל בעיה בגישה והכרת הלקוחות טוב יותר. טכנולוגיה בהקשר זה היא החלק הכי פחות מטריד כיום ולמעשה יש המון חברות תוכנה מקצועיות שישמחו לעבוד עם צוותי החדשנות העסקיים שבחברה ולפתח כל אפליקציית מחשוב  במקצועיות רבה.
  4. חדשנות זה תהליך : חדשנות הינה תהליך שברובו מתמקד ביישום של רעיונות.
    innov process
    התהליך בעיקרו מבוסס על ניסוי ובחינת רעיונות חדשים בצורה שיטתית תוך כדי מזעור ההוצאות, המשאבים , הסיכונים וכל זאת בפרקי זמן קצרים. כאשר כל "כישלון" הינו למעשה תהליך לימודי מתמשך . ארגונים גדולים שרוצים "לעשות" חדשנות, צריכים להבין שיש פה שינוי תרבותי בארגון והוא הכרחי כדי להטמיע חדשנות פתוחה בחטיבות הביצועיות שאינן טולרנטיות לניסויים וכישלונות.אז מה צריך לעשות :

    1. את צוותי חדשנות יש להקים מתוך החברה
    2. אנשים טכנולוגיים יש לצרף לצוותי חדשנות קיימים
    3. חדשנות פתוחה – יש לקיים עם יזמים חיצוניים שהוכיחו שעברו כברת דרך בתחום הרלוונטי והם מבינים את השוק, הלקוחות והצרכים
    4. חדשנות פתוחה לא תוכל להתקיים בארגון שלא הטמיע תהליך ושינוי תרבותי הנדרש כדי לטפח חדשנות תוך כדי לימוד מכישלונות.

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת סי-יורויז'ן אשר מתמחה בהטמעת ניהולIMG_2642 (2) תהליכי חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי. היה ממקימי סטארטאפ בשם סיברידג' שנרכש לימים ע"י נוקיה וסימנס, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה של חברת אי.סי.איי. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת הוואאיי. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים.צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר :
www.c-urvision.com
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ




/* */

//www.googleadservices.com/pagead/conversion.js

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s