מרץ | 2016 | C-YourVision

לאחרונה התפרסמו תכניות לפיטורי כ-1000 איש בתע"א, וחברות שמוכרות רכיבים לתעשיות us-army-379036_960_720 הביטחוניות מדווחות על ירידות של עשרות אחוזים במכירות, האם זהו קצה הקרחון למשהו גדול שקורה בתעשיות הבטחוניות בפרט ובגזרת גופי הביטחון בעולם – בכלל ?

עד שנות האלפיים גופי הביטחון הסתמכו על עליונות טכנולוגית וא-סימטריה ביכולות כדי להגיע לעליונות אל מול הצד שכנגד, היכולת של הגופים הללו להיות פורצי דרך ולשלוט בטכנולוגיה לצרכיהם יצרו עבורם יתרון מובהק.

אבל משהו קרה לארגונים הביטחוניים, בארץ ובעולם – כיום הם צריכים להתמודד עם מציאות משבשת שנוצרה בגלל יריבים מסוג חדש – כאלה שאינם צבאות מאורגנים.

לכאורה הפתרון פשוט – יצירת א-סימטריה טכנולוגית. אלא שבשנים האחרונות הפכו טכנולוגיות שהיו בעבר בשליטה בלעדית של גופי הביטחון זמינות לכל דורש: טכנולוגיות GPS, CYBER, הדפסות תלת ממד, רחפנים קלים וזמינים, ציוד אופטי מתקדם במחירים עממיים והמהפכה הגדולה מכל – הרשתות החברתיות באינטרנט.

כמות הטכנולוגיה שזמינה לכולם לעיתים עולה על הטכנולוגיה שבידי גופי הביטחון. נוצרה א-סימטריה הפוכה שמערערת את היריב, אלא שהפעם "הטובים" נמצאים בצד הלא נכון.

בעיה חמורה אף יותר מהא-סימטריה הטכנולוגית היא המבנה הארגוני של היריב. גופי הטרור הם כיום גופים קטנים, ללא הרבה בירוקרטיה, ללא נהלים ומדיניות ממשלתית כובלת, בעלי יכולת לבצע פעילויות בסדר גודל קטן יחסית ובמהירות, זמינות של טכנולוגיה וכוח אדם זול.

מאידך גופי הבטחון עובדים לפי מדדים, באמצעות היררכיה וניהול פרויקטים "מסודר" ותחת חשש גדול מכישלון.

גופי הטרור שמצומצמים בכסף הם הראשונים לאמץ טכנולוגיות ותפיסות חדשות: שימוש ברשת האינטרנט, רשתות חברתיות, אפליקציות לשיתוף מוצפנות קצה לקצה (TELEGARM), העברות כספים בפייפאל ובמטבעות חלופיים (ביטקוין ועוד), ואימון בסימולטורים מתקדמים שמצויים באינטרנט.

כך, לדוגמה, ישנו עולם וירטואלי של סימולטורים לטיסה בהם ישנם בחינות של פקחי טיסה מהעולם הפיזי האמיתי ש"משחקים" בעולם הווירטואלי כדי שתוכל לקבל "רשיון" טיסה על סימולטור של מטוס מתקדם יותר – הכל מלווה במפות של שדות תעופה אמיתיים, נהלי דיבור מקצועיים – הכל וירטואלי וזמין לכל חובב טייס שאין לו כסף למטוס אמיתי.

כל זה קורה בזמן שבגופים הבטחוניים מתקיימים נוהל מסודר, מאות שעות דיון ודרישה לסדרת חתימות על מנת לבצע הזמנת רכש קטנה ככל שתהיה.

על כן על גופי הביטחון והתעשיות הביטחוניות להבין: המציאות השתנתה ואנו בעולם משתנה של אי וודאות בו חייבים לחדש כל הזמן כחלק מהפעילות היומיומית; כלי הניהול שנרכשו בשנות ה-90 לא מתאימים למהירות וליכולות שהיריבים אימצו; חדשנות זה לא רק טכנולוגיה אלא גם תרבות ארגונית.

מה ניתן לעשות בגופי הביטחון בעולם וגם בישראל? לאמץ את הכישלון כתהליך למידה; לאמץ תפיסה של למידה דרך ולידציה מהירה בשטח לפניי ביצוע; להתמקד בשלושת עקרונות החדשנות (הבנת צרכי בעל העניין, ניסוי וטעיה, החלטות מתבצעות רק על סמך "הוכחות" מהשטח); יצירת סביבת עבודה ש"מדברת" חדשנות; ושימוש בטכנולוגיות מדף קיימות.

גופים ביטחוניים חייבים לאמץ גישות ושיטות ליצירת חדשנות ופריצת מסגרות, ויפה שעה אחת קודם. אם לא הם, אזי זה יגיע מארגונים חביבים הרבה פחות.

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת סי-יורויז'ן אשר מתמחה בהטמעת ניהול תהליכי חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי. היה ממקימי סטארטאפ בשם סיברידג' שנרכש לימים ע"י נוקיה וסימנס, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה באחת מהחטיבות של חברת אי.סי.איי. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת הוואאיי. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים.צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.