Industry 4.0 הוא המפתח לחדשנות מודלים עסקיים בתעשייה המסורתית

רבות מדובר על המהפכה התעשייתית 4.0 שבמהותה מדברת על חיבור העולם הפיזי התעשייתי לעולם הדיגיטלי ויצירת חיבור חזק יותר בין העולם העסקי, המוצר , השירות, הייצור והלוגיסטיקה וכל זאת בזמן אמת.
מדובר בהטמעת טכנולוגיות רבות כמו: רובוטיקה, ייצור תוספתי (D3) , אנאליטיקה, מציאות רבודה, IOT, תוכנות ענן וכו.
הטמעת תעשיה 4.0 בארגונים נובעת מצרכים עסקיים של הארגונים והם שמיצרים את המוטיבציה האמתית לטרנספורמציה הדיגיטלית המדוברת, למשל:
(*) שיפור האפקטיביות של המפעל מבחינת זמינות הקווים, תפוקות הקווים ואיכות המוצרים
(*) התמודדות עם מחסור בכ"א במקטעים שונים בקווי הייצור  
(*) התמודדות עם תקלות במפעלים ובמעבר לתחזוקה חזויה ולא תחזוקת שבר
(*) חיסכון במשאבים ואנרגיה
(*) התמודדות עם ייצור מנות קטנות של מגוון סוגי מוצרים רחב.

הדבר המעניין בתעשייה 4.0 שלמעשה מאפשרת שינוי מהותי במודלים העסקיים ויצירת הזדמנויות חדשות לארגונים מסורתיים

טרנספורמציה לתעשייה 4.0 מאפשרת להסתכל על שינוי במודל העסקי של העסק על פי 3 גישות מרכזיות :
(1)  גישת השירות – יכולות הניטור והחיזוי מאפשרות לחברות להפסיק להתחרות על מחיר  אלא להוסיף יכולות שירות שנותנות ללקוח ערך גבוה ולפיכך קבלת פרמיה על המחיר הבסיסי
(2)  גישת שרשרת הערך הרשתית – אימוץ טכנולוגיות כמו ביג-דטה וטכנולוגיות ענן – מאפשרות ליצר רשתות של שותפים עסקיים שמייצרים ערך הרבה גבוהה יותר ללקוח ופותח הזדמנויות עסקיות רחבות יותר למפעל הבודד
(3) גישת חווית הלקוח – מתן מענה מהיר ו"תפור" לצרכי כל לקוח, ע"י הטמעת יכולות דיגיטליות במוצרים (לדוגמא IOT) שמאפשרים ללמוד יותר על הלקוחות ולקדם החלטות בהתאם להוכחות מהשטח.

אחד מהמודלים העדכניים ביותר בנושא של "חדשנות במודלים עסקיים" נכתב ע"י אלכסנדר אוסטרואלדר בספרו Business Model Generation כשלתפיסתו "מודל עסקי מתאר את הרציונאל כיצד ארגון יוצר, מספק, ומקבל ערך" בתפיסה זו ישנם 4 דרכים לייצר טרנספורמציה דיגיטלית בתעשייה 4.0  ולייצר חדשנות,  נתחיל מהקל את המשבש:
(1) אופטימיזציה של תהליכים פנימיים וחיצוניים
(2)  שיפור הממשק ללקוחות – ולימוד של צרכיו
(3)  יצירת אקוסיסטם חדש שמביא ערך גבוה יותר ללקוח
(4) יצירת חדשנות משבשת  במודל עסקי חדש מבוסס מוצר ושירות

"מודל עסקי מתאר את הרציונאל כיצד ארגון יוצר, מספק, ומקבל ערך"

החלטת ארגונים לבצע מעבר לתעשייה 4.0 לא רק שמשפרת את המדדים העסקיים הקיימים בארגון אלא פותחת הזדמנות – נדירה – לשינוי מודלים עסקיים של תעשיות ושיפור יכולת התחרות שלהן

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת
C-Your Vision אשר מתמחה בפיתוח חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי עם התמחות בפיתוח חדשנות בתעשיית הייצור, ההייטק, הלאו-טק, הניו-מדיה, והשירותים. היה ממקימי סטארטאפ בשם Seabridge שנרכש לימים ע"י Nokia Siemens, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה בחברת ECI. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת Huawei. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים. צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר:

www.C-YourVision.com
www.C-YourVision.blog
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ

כיצד מתחילים – פרקטית – להטמיע תעשייה 4.0 במפעל שלך

מהפכת תעשיה 4.0 כבר כאן ומכל עבר נשמעים ביטויים כמו רובוטיקה , הדפסות 3D, ביג-דטה, אנליטיקות, מחשוב קצה, IOT ועוד ועוד ,  "לכל הרוחות והשדים" מה עושים עם זה ? הרצון להכניס את המושג 4.0 עם בליל המושגים הטכנולוגיים הללו למפעל תעשייתי, ממש לא הולך בקלות, ושנזכור מפעל תעשייתי לא מלא בגיקים טכנולוגים ששולפים את המושגים מהשרוול.

חסר פה משהו שמחבר את העולם הדיגיטלי לקוי הייצור ולא סיסמאות כמו  "התאום (Twin) הדיגיטלי" "טרנספורמציה דיגיטלית" או צמד מילים אחר – שלצערי גם אנחנו משתמשים בהם יתר על המידה.

הכניסה למפעל חכם או תעשיה 4.0 צריך להתחיל בהבנה שרוב המפעלים הם די מיושנים מה שנקרא (Brown Fields) בניגוד למפעלים חדשים  לחלוטין (Green Fields)  שנבנים על טהרת המפעל החכם ומרוצפים רובוטים וכל טכנולוגיה חדשה אחרת מהקצה אל הקצה. אז זהו , הרוב ממש לא כך.

איך מתחילים לכן אם תעשיה 4.0 ? כפי שאמר לואיס קרול מי שכתב את עליסה בארץ הפלאות:

"אם אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע אז לא משנה באיזה דרך תבחר"

אז בואו נראה כיצד תעשיה 4.0 יכולה לעזור לנו לבחור את הדרך הנכונה ולצורך זה נציין את אחד המדדים החשובים ביותר בייצור התעשייתי שנקרא מדד האפקטיביות של הציוד במפעל  ובקיצור נקרא לו OEE – Overall Equipment Effectiveness אפקטיביות ולא יעילות!
המדד הזה קצת קשה למדוד אותו – חמקמק משהו – אך לא בעידן התעשייה 4.0 וזהו החיבור המעניין בין הדברים.

אז מדד האפקטיביות אומר במילים מאוד פשוטות שאם המפעל עובד בלי הפסקה לא עוצר לרגע, ומתמיד בקצב ייצור המוצרים ללא שום שינוי, וכל המוצרים יוצאים ללא כל פגם,  אזי מדד האפקטיביות הוא 100%.

מדד האפקטיביות מדבר לכן על זמינות הקו (Availability) , ביצועי הקו (Performance ) ואיכות התוצר (Quality)

source: oee.com

דוגמא:

  • מפעל שעובד במשמרת אחת של 8 שעות (480 דקות)
  • כמות ההפסקות המתוכננות במשמרת 60 דקות
  • השבתת המפעל נמשכת לאורך 47 דקות
  • זמן ייצור מוצר (סטנדרטי) 1 שניה
  • סה"כ מיוצרים 19271 מוצרים במשמרת
  • כמות המוצרים התקולים 423

נחשב את זמינות הקו (Availability)

  • 480-60-47=373 זמן ריצה בפועל בדקות
  • A=373/420 = 88%

נחשב את ביצועי הקו (Performance)

  • P = (זמן סטנדרטי לייצור מוצר * סה"כ כמות המוצרים) / זמן ריצה בפועל  בשניות
  • P=1*19271/(373*60)=86%

נחשב את איכות התוצר (Quality)

  • Q=(19271-423)/19271 = 98%

נחשב את מדד האפקטיביות (OEE – Overall Equipment Effectiveness)

  • OEE=A*P*Q=88%*86*98%=74%

מדד האפקטיביות משקלל 6 בעיות עיקריות שקורות במפעלים ולמעשה מאפשר לנו להבין יחסית מהר איפה כדאי להתמקד

source: oee.com

תעשיה 4.0 באמצעות סנסורים מבוססי טכנולוגית IOT מאפשרים ניטור בזמן אמת את האפקטיביות במפעל ובשלב הראשון זאת תוצאה הכרחית כדי להמשיך.
למעשה לשלב זה אנו צריכים מספר סנסורים מועט יחסית – (1)  סנסורים שמאותתים אם הקו עובד או עומד ולאיזה פרקי זמן (2)  סנסורים שמאפשרים את מדידת ביצועי הקו – כמות יצור לפרק זמן נתון (3)  בדיקת איכות של התוצר (4) סנסורים נוספים יכולים למדוד את נוכחות העובד ליד המכונות ולספק אינפורמציה נוספת על התנהלות המפעל.
סנסורים אלה יכולים לתת כבר אינפורמציה על הקשר בין : מוצר + משמרת +  ספק חומר גלם + וה OEE הוא מדד האפקטיביות

השלב הבא במעבר המפעל ל 4.0, הינו שיפור המדדים הספציפיים כמו למשל, מדד הזמינות.
את מדד הזמינות ניתן להגדיל אם נוכל לבצע את תחזוקת המפעל בתפיסת תחזוקה מונעת ולא תחזוקת שבר וזאת בהתבסס על טכנולוגיה שמאפשרת "תחזוקה חזויה". בעזרת חיזוי התקלה ומועדה, ניתן לתכנן את התיקון בזמני השבתה מתוכננים מראש וכן לשמור מלאי חלפים מצומצם במפעל.

חשוב לזכור שניתן בקלות להיות מוצפים במידע בתוך זמן קצר, לכן דווקא בהתחלה כדאי להתחיל עם מספר קטן של נקודות דגימה (Data Points) ללמוד ואז להרחיב את המדידה.

source: seebo.com

לסיכום:

  1. עודף שימוש במושגים גורם לבלבול בתעשייה בנוגע למעבר לתעשייה 4.0
  2. כדי להבין איך הטכנולוגיות של תעשיה 4.0 יכולות לעזור במפעל – עלינו תחילה להבין מה קורה במפעל
  3. אחד המדדים החשובים ביותר בייצור התעשייתי הינו מדד האפקטיביות OEE – Overall Equipment Effectiveness
  4. OEE  משקלל את זמינות הקו, ביצועי הקו ואיכות התוצר לכדי מדד אפקטיביות אחד
  5. שילוב סנסורים ו IOT מאפשרים מדידה של האפקטיביות OEE  בזמן אמת ומאפשר מתן מענה מהיר למה שקורה במפעל
  6. "תחזוקה חזויה" (predictive maintenance) היא טכנולוגיה שמאפשרת לשפר את זמינות הקו ולהגדיל בעזרתה את אפקטיביות קו הייצור
  7. כדאי בהתחלה להתחיל עם מספר קטן של נקודות דגימה במפעל – ללמוד ואז להרחיב את הדגימה.

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת
C-Your Vision אשר מתמחה בפיתוח חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי עם התמחות בפיתוח חדשנות בתעשיית הייצור, ההייטק, הלאו-טק, הניו-מדיה, והשירותים. היה ממקימי סטארטאפ בשם Seabridge שנרכש לימים ע"י Nokia Siemens, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה בחברת ECI. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת Huawei. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים. צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר:

www.C-YourVision.com
www.C-YourVision.blog
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ

עשרת סוגי החדשנות – מתאוריה למעשה

מודל עשרת (10) סוגי החדשנות פורסם לראשונה בשנת 2013 והציג תפיסה חדשה – שאומרתdoblin-design-ten-types-book שחדשנות טכנולוגית או מוצרית איננה מספקת ליצירת יתרון משמעותי לאירגוניים ויש לשלבה עם חדשנות נוספת.
המודל מתאר 4 קבוצות של חדשנות בארגון ששילובם מאפשר יצירת מנועי צמיחה משמעותיים בארגון.

יתרה מזאת – המודל מציג שהשקעות במוצר וטכנולוגיה בלבד מחזירות את  הערך הנמוך ביותר למשקיעים !

מאידך חדשנות במודלים עסקיים וחדשנות בחוויית לקוח מייצרת את הערך הגבוה ביותר למשקיעים !

אחד מהנושאים המעניינים הינו השילוב בין סוגי החדשנות – שמייצר ערך גבוה לחברה. הדוגמא אותה אתן, מחברת בין הטכנולוגיה שהיא בדרך כלל הבסיס לחדשנות מהותית בארגון לבין שיפור תהליכים משמעותי שמעלה את הפריון בארגון – ועל בסיס אלה יצירת מוצר או חווית לקוח יוצאי דופן לסגמנט קיים או חדש.

10 types

אחת מהחברות איתן עבדנו ב 2 שנים האחרונות – עוסקת בתחום מיצוי טקסט וחיפוש מילות מפתח רלוונטיות לקהל לקוחותיה. עיקר העבודה מבוסס על כוח אדם שיושב על כמויות טקסט ושולף את האינפורמציה הרלוונטית.

לחברה היה ברור שתחום האינטליגנציה המלאכותית (A.I) יכול להוות איום משמעותי במידה וחברת סטארט-אפ כזאת או אחרת תכנס לתחום , כמו כן היה ברור שתפוקות הארגון מוגבלות בכמות כוח האדם שמצוי בארגון וכדי להעלות את התפוקות יש להעלות את הפריון בארגון. בנקודה זאת הפרויקט לבש אופי של חדשנות תפעולית להעלאת הפריון בארגון. ואכן בתהליך מדוד ושקול מבוסס מתודת service design ו-Toyota Kata החברה עברה מהפכה בצד הטכנולוגי והתיפעולי, ואימצה את הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום האינטליגנציה המלאכותית והחלה במהלך משמעותי לשיפור הפריון והתפוקות עד להגעה לשיפור תהליכים ב 50%.

חדשנות תפעולית בכלל היא נקודת התחלה מאוד מעניינת בנושא הפריון והחדשנות הארגונית – זאת בתנאי שמפסיקים לחשוב על שיפור מתמיד אלא חושבים על שינוי משמעותי בתהליך התפעולי שמתחיל בשיפור של המדדים בעשרות אחוזים !

באותה חברה ששיפרה את התפוקות ב 50% ברמה התפעולית – הייתה החלטה לשמר את כוח האדם בחברה ומכיוון שהתפוקות שופרו הוחלט לחפש מנועי צמיחה נוספים לארגון  – החברה החלה בחיפוש מנועי צמיחה חדשים בעזרת מתודת ה lean innovation management וזיהתה מספר תחומים בהם ניתוח טקסט בצורה שהם פיתחו יכול לפתוח קווי מוצרים חדשים שיכפיל את מחזור ההכנסות לחברה. כיום החברה בעיצומו של תהליך הטמעה של חלק מקוי המוצרים החדשים בדגש על חדשנות תהליכית, מוצרית וחווית לקוח.

 

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת סי-יורויז'ן אשר מתמחה בהטמעת ניהולIMG_2642 (2) תהליכי חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי עם התמחות בתהליכי חדשנות בתעשיית ההייטק, הלאו-טק, הניו-מדיה, השירותים  והמגזר הרביעי. היה ממקימי סטארטאפ בשם סיברידג' שנרכש לימים ע"י נוקיה וסימנס, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה בחברת אי.סי.איי. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת הוואאיי. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים.צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר :
www.c-urvision.com
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ

חדשנות בתיפעול? הצחקתם אותי..?

בשנים האחרונות בכל הנוגע לתפעול – השתרשה תפיסת העבודה של lean Manufacturing  או 24913556 - hanging tungsten light bulb, energy saving and led bulbLean Management  (הניהול הרזה) ועיקרה הגעה למצוינות תוך כדי שיפור מתמיד ובצעדים קטנים ותוך הקטנת הבזבוז (Waste) במשאבים ובחוסר היעילות התפעולית.

השיטה שפותחה ביפן בשנות ה 50 הקפיצה את התעשייה היפנית לחזית העולמית בתחום הרכבים, התקשורת, ומוצרי הצריכה. בשנות ה 70 תעשיות בעולם המערבי החלו לאמץ את השיטות היפניות והחלו לצמצם את הפער בצורה משמעותית כשבשנות האלפיים מדינות כמו קוריאה וסין לוקחות את ההובלה מהחברות היפניות.

כיום מתפתחת הבנה ששיפור מתמיד והתמקדות ב"הקטנת הבזבוז" למעשה ממקד את התעשייה בנקודת מבט צרה יחסית ואיננה מאפשרת הסתכלות רחבה על התמונה כולה. חברות אמריקאיות גדולות כמו GE, 3M ומוטרולה שאימצו את שיטת ה SIGMA  ששמה דגש על הורדת כמות השגיאות בתהליך, נוטשות בשנים האחרונות את התהליך לטובת תהליכי חדשנות.

שיטות השיפור המתמיד עוסקות בעיקר במצוינות ובייעול תהליכים קיימים תוך התקדמות בצעדים קטנים, הן יוצאות מהמצב הקיים ומנסות להקטין בזבוז או להקטין שגיאות, הן מגיעות ונשארות בגבולות הידע הארגוני ומשפרות אותו כל הזמן. הן לא מאפשרות את הדברים הבאים: (1) לראות את התמונה הרחבה ולבחון האם בכלל התהליך עונה על הצרכים (2) הן מקבעות חשיבה ב"תוך הקופסא" ואינן נותנות כלים לקפוץ לאזורי אי-וודאות.

האם צריך לכן לנטוש את כל שיטות "השיפור המתמיד"? ממש לא! הן מייצרות ערך אדיר לחברות ומייצרות יתרונות עסקים וביצועיים לחברות וארגונים. אלא שיש לבחון האם ניתן להסתכל על תהליכים תפעוליים בראיה שפורצת את מסגרות "הקופסא" הקיימת.

אולי זה הזמן להסתכל על מערכות תפעוליות בצורה שמאפשרת יותר יצירתיות וחדשנות ולאמץ את הגישות הבאות:

הטלת ספק בתהליכים קיימים, האם לשפר עד כלות? או לשנות לחלוטין :
שיפור מתמיד מתמקד אך ורק ביצירת יעילות שלא מאתגרת את הנחות הייסוד של התהליך כולו. לדוגמא : ארגון שמשקיע משאבים רבים בליקוט אינפורמציה ושליחתו מהמטה המרכזי לאנשי השטח. בשום מקרה לא עלתה השאלה מה עושים אנשי השטח במידע הרב שמציף אותם? צריך להבין שאנשי השטח נמצאים מול הלקוחות רוב הזמן ואנשי המטה מיצרים כמויות חומר אדירות שמנותבות ביעילות רבה לשטח רק ששם אין זמן לבחון אותו. תהליכי השיפור המתמיד מייעלים כ"כ את הייצור והמשלוח אך מתעלמים לחלוטין מהלקוח הסופי. דבר שיוצר (א) תסכול של אנשי השטח (ב) בזבוז משאבים אדיר ברמת החברה. כרגע שהארגון החל לבחון את מידת השימוש במידע שנשלח, נוצרה התובנה שניתן לחסוך אלפי שעות ליקוט ומשלוח ומצד שני להעביר תקציבים לטובת הנגשת המידע בצורה יצירתית לאנשי השטח והלקוחות.

יצירת מנועי צמיחה חדשים בעזרת חדשנות תפעולית :
ברגע שפורצים את החשיבה של "שיפור מתמיד" שמאופיין בצעדים קטנים. ניתן לייצר למעשה תשתית למנוע צמיחה חדש לארגון, לדוגמא: חברה בוססת על אלפי פרילאנסרים ברחבי העולם מאפשרת פניה מלקוחות ושליחת המוצר חזרה ללקוח בתוך מספר שעות עד ימים. כיום מספר השעות הקצר ביותר שניתן לשלוח מוצר ללקוח הינו כ 10 שעות, זמן זה הינו תחרותי ביותר בשוק. בניתוח מה אחוז הלקוחות שמקבל את  מוצר בתוך 10 שעות עולה שפחות מ 20% מהלקוחות נהנה משירות זה. מטרת החברה לא לייצר שיפור אינקרמנטלי בתהליך אלא להבטיח שלפחות ל 60% מהלקוחות ישלח המוצר הסופי בתוך 10 שעות. יכולת זאת תאפשר להגדיר מוצר פרמיום חדש בשוק. חשיבה תפעולית אינקרמנטלית לא מאפשרת פריצה של התהליכים הקיימים, דבר שמתבקש באתגר שתואר.

שיטה שמאפשרת יצירתיות תפעולית :
"שיפור מתמיד" כתפיסה רוחבית כוללת, איננה בהכרח מתאימה לכל הארגון ואפילו יכולה להיות הרסנית בחלקים ממנו. מאידך משמעת ושיטה יש בה יתרונות בשכפול יכולות ובקבלת תוצרים ברורים. האם ישנה אפשרות לייצר שיטה שמאפשרת  יצירתיות וחדשנות ? מסתבר שכן , מתודת כמו  lean Innovation Management  מאפשרות לייצר חדשנות בצורה שיטתית.

להלן מספר נקודות בהקשר לחדשנות תפעולית:

  1. שיטות הניהול הידועות מתאימות לארגון ביצועי שפעילותו עוברת שפור מתמיד והטולרנטיות לכישלון היא נמוכה
  2. שיטות הניהול המתאימות לחדשנות תפעולית מתאפיינת בתהליך איטרטיבי בהם מתגלים המכשולים אותם צריך לפצח דרך ניסוי וטעיה
  3. אחד המושגים החשובים בנושאי חדשנות תפעולית הינו ה (MVP (Minimum Viable Product   הוא ה"מוצר המינימלי" שמשמש לניסוי וטעיה
  4. כדי לאפשר את ניהול הניסוי והטעיה בצורה מהירה, נשתמש ב- 3 עקרונות : (א) התהליך מתבסס על ספרינטים ועל מינימום זמן לקבלת תוצאות ביניים וביצוע תיקון שנקרא Pivot (ב) התהליך מתבסס על ניסויים ממוקדים שמתבצעים במינימום משאבים, כספים ובכוח אדם (זה לא אומר שניסוי לא עולה כסף) (ג) הורדת הסיכונים היא חלק מהתהליך, הקטנת הסיכון מתבצעת דרך הניסויים שההצלחה בהם מוגדרת בצורה מדידה ורמת ההשקעה עולה בפרויקט ככל שרמת הסיכונים יורדת.
  5. חדשנות היא ענין של תרבות ארגונית– ולכן מה כדאי? לעבוד על התרבות הארגונית ורק אח"כ לעסוק בחדשנות או לעסוק בחדשנות שתייצר תרבות ארגונית? תפיסת ה Lean Innovation Management  שלימוד ותרבות נוצרים דרך עשייה ולכן הדגש הוא על הפרקטיקה.
  6. ניסיון בשטח נראה שחזרה על המתודה בצורה עקבית מיעלת את תהליך החדשנות בין פי 10 לפי 50 (ההתייעלות מתבטאת הן בקיצור משמעותי בתהליך החדשנות והן בתקציבי החדשנות בארגון) מארגון שלא אימץ את המתודה.

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת סי-יורויז'ן אשר מתמחה בהטמעת ניהולIMG_2642 (2) תהליכי חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי עם התמחות בתהליכי חדשנות בתעשיית ההייטק, הלאו-טק, הניו-מדיה, השירותים  והמגזר הרביעי. היה ממקימי סטארטאפ בשם סיברידג' שנרכש לימים ע"י נוקיה וסימנס, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה בחברת אי.סי.איי. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת הוואאיי. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים.צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר :
www.c-urvision.com
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ




/* */

//www.googleadservices.com/pagead/conversion.js

על השיטה המובילה בחדשנות בארגונים – The Lean Innovation Management

אם הייתם יודעים שישנה מתודה סדורה כיצד מטמיעים ומנהלים תהליכי חדשנות בארגון שלכם ושמייצרת פי 10 יותר חדשנות מהמקובל כיום – הייתם מרשים לעצמכם לא לשמוע על זה?43338420_ml

כל בעל חברה ומנהל בארגון יודע שהצורך בחדשנות בעולם שמשתנה מהר, הופך להיות הערובה הכמעט יחידה להישרדות הארגון לאורך זמן.

אבל כמעט בכל ארגון נושא החדשנות מאוד טעון בעיקר בגלל העובדה שרוב הניסיונות לא מצליחים. השאלה הגדולה היא מדוע ? וכיצד ניתן לייצר כלי ניהול שיכול להטמיע בארגון את הידע והיכולות לייצר חדשנות בסיכויי הצלחה גבוהים?

כמעט בכל ארגון אנו נתקלים באותו סיפור של פרויקט חדש שאמור לייצר מנוע צמיחה חדש לארגון, ולאחר השקעת משאבים גבוהה הן בכוח אדם והן בתקציבים נוספים, הפרויקט לא מצליח להחזיר את ההשקעה עליו, במקרה הטוב הפרויקט נעצר לפני שהכסף הושקע אבל גם זה וגם זה הינם הפסד ברור לחברה ביצירת מנוע צמיחה חדש לארגון שלא לדבר על החשש בלהציע רעיון חדש שלא ידבק גם בו "הכישלון"

אנו צריכים כלי שיאפשר לארגון לייצר חדשנות בצורה שיטתית ואפקטיבית ללא תווית ה"כישלון" שעלולה להתנוסס עליו.

לצורך זה פותחה השיטה שנקראת Lean Innovation Management  שהמאפיין שלה היא בהיותה כלי ניהולי ליצירת חדשנות שמתקיים בתנאי אי-וודאות ("חדשנות" שמתנהלת בוודאות גמורה לא יכולה לייצר מנוע צמיחה חדש והיא נועדה בעיקר להגדיל את נתח השוק הקיים – זה נקרא "התחדשות" ולא חדשנות) השיטה הינה המובילה כיום בניהול תהליכי חדשנות בארגונים ומיושמת בחברות היי-טק, חברות יצרניות, ארגונים בטחונים, ארגוני שירות, ארגוניים חברתיים וכו.

ה"אחות" הבכירה של ה-Lean Innovation Management , הינה מתודת Lean Management (הניהול הרזה) שמיושמת במחלקות התפעוליות בחברות ועיקרה הגעה למצוינות ושיפור מתמיד תוך הקטנת הבזבוז במשאבים ובחוסר היעילות התפעולית. ההבדל התהומי בין המתודות נעוצה בכך ששיטת הניהול הרזה מתמחה בתהליכים ידועים ומטרתה ייעול ושיפור הקיים,

מאידך מתודת ה Lean Innovation Management  מיועדת לתהליכים שמעבר לגבולות הידע של הארגון באזורי האי-וודאות שם מתקיימת החדשנות עבורו.

ישנם כמה נקודות חשובות ומעשיות כשמדובר על תהליך חדשנות:

  1. חשוב לציין שתפקידה העיקרי של החדשנות הינו ביצירת מנוע צמיחה חדש לארגון תוך בניית הצעת ערך ייחודית עבור לקוחותיו או בעלי עניין אחרים
  2. שיטות הניהול הידועות מתאימות לארגון ביצועי שפעילותו עוברת שפור מתמיד והטולרנטיות לכישלון היא נמוכה
  3. חדשנות עיקרה הוא בחיפוש אחרי המודל עסקי הנכון עבור הארגון
  4. שיטות הניהול המתאימות לחדשנות בהם מחפשים את המודל העסקי הנכון מאפשרת ניסוי וטעיה תוך עידוד להגעה לכישלונות ומהר
  5. אחד המושגים החשובים בנושאי חדשנות ויזמות הינו ה (MVP (Minimum Viable Product  הוא ה"מוצר המינימלי" שמשמש לניסוי וטעיה
  6. כדי לאפשר את ניהול הכישלונות המהיר ישנם 3 עקרונות שעל פיהם עובדים (a) התהליך מתבסס על ספרינטים ועל מינימום זמן להחלטות (b) התהליך מתבסס על ניסויים ממוקדים שמתבצעים במינימום משאבים, כספים ובכוח אדם (זה לא אומר שניסוי לא עולה כסף) (c) הורדת הסיכונים היא חלק מהתהליך, הקטנת הסיכון מתבצעת דרך הניסויים שההצלחה בהם מוגדרת בצורה מדידה ורמת ההשקעה עולה בפרויקט ככל שרמת הסיכונים יורדת.
  7. חדשנות היא ענין של תרבות ארגונית – ולכן מה כדאי? לעבוד על התרבות הארגונית ורק אח"כ לעסוק בחדשנות או לעסוק בחדשנות שתייצר תרבות ארגונית? תפיסת ה Lean Innovation Management שלימוד ותרבות נוצרים דרך עשייה ולכן הדגש הוא על הפרקטיקה.
  8. ניסיון בשטח נראה שחזרה על המתודה בצורה עקבית מיעלת את תהליך החדשנות בין פי 10 לפי 50 (ההתייעלות מתבטאת הן בקיצור משמעותי בתהליך החדשנות והן בתקציבי החדשנות בארגון) מבארגון שלא אימץ את המתודה.

הכותב: צביקה וינשטוק, הינו המייסד והמנכ"ל של חברת סי-יורויז'ן אשר מתמחה בהטמעת ניהולIMG_2642 (2) תהליכי חדשנות בארגונים. עוסק בנושאי חדשנות מזה כ 25 שנים בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק וכיועץ לחברות במשק הישראלי עם התמחות בתהליכי חדשנות בתעשיית ההייטק, הלאו-טק, הניו-מדיה, השירותים  והמגזר הרביעי. היה ממקימי סטארטאפ בשם סיברידג' שנרכש לימים ע"י נוקיה וסימנס, שימש כסמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בחטיבת מוצרי הגישה בחברת אי.סי.איי. וכן כסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת הוואאיי. יועץ מעוף במשרד הכלכלה בנושאי חדשנות ומשמש כמנטור בתכנית האצה לסטארטאפים.צביקה בעל תואר ראשון בהנדסה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים בתכנית המנהלים של קלוג-רקנטי וכן שותף למספר פטנטים רשומים בינ"ל.

ליצירת קשר :
www.c-urvision.com
info@c-urvision.com
Tel: 09-745-4654
סי-יורויז'ן בע"מ




/* */

//www.googleadservices.com/pagead/conversion.js