הקשר בין חדשנות מבוססת שירות למקצועות העתיד בעידן הדיגיטלי

לאחרונה התפרסמה כתבה בדה-מרקר "אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים" . במאמר זה הכותב סוקר את השינויים הטכנולוגיים שאנו חווים וכיצד שיפור היכולת הטכנולוגית תוך כניסה לעידן הביג-דאטה שם בנחיתות רבה את היכולת האנושית במקצועות מסורתיים. שינויים אלה, על פי הכתבה, גורמים לאבדן משרות של מעמד הביניים ויצירת פערים חברתיים גדולים יותר.

למעשה אין חדש בתיאור האפוקליפטי שבכתבה, זה קרה כבר במהפכה התעשייתית הראשונה בשלהי המאה ה-18 בה המכונות החליפו את  עובדי הטקסטיל, עבר לתחילת המאה ה 20 למהפכת הייצור ההמוני ובפסי הייצור הממוכנים, עבר למהפכת המחשוב בה המחשבים החליפו אינספור אנשים שעסקו בהקלדת מסמכים או בראיית חשבון באמצעות מכונות חישוב מכניות  (לפני כ 40 שנה סך הכל), עבר למהפכת הגלובליזציה – בה מקצועות רבים עברו למדינות מתפתחות בה גם יש כמות עובדים רבה ובמחירם נמוכים ביותר ומגיע עד למהפכה הדיגיטלית אותה אנו חווים כיום ובעוד כ 15 שנה מהפכה נוספת תגיע והיא מהפכת המדפסות תלת הממדיות – בה כבר אין מקום לתעשייה המסורתית ההמונית אלא דווקא לייחודיות. כך כל אחד שיחפוץ –"ידפיס" לו אביזר כזה או אחר – פרי היצירתיות שלו או שיוכל לקנות תוכנית ייצור פרטית לשימושו האישי.

אז מה הקשר בין חדשנות מבוססת שירות למקצועות העתיד ? במהלך מאות השנים האחרונות קיימת תופעה רחבה יותר – והיא המעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות, לכלכלה המבוססת על מוצרים, לכלכלה המבוססת על שירות ובעתיד לכלכלה המבוססת על חוויה. רק כדי לסבר את האוזן, כיום מירב התוצר במדינות המערביות (כ 70%) מגיע משירותים.Image

במעברים הללו מתפתחות  מיומנויות חברתיות אשר אמורות לאפשר את המעבר הזה מחברה חקלאית לפניי מאות שנים לחברה עירונית, משכילה ובעיקר צורכת שירותים.Image

עליית כוחן של "המכונות הדיגיטליות" לכאורה פוגעת במעמד הביניים אך במי בדיוק? שהרי "המכונות" מאוד חזקות בעיבוד שיטתי, מכני, של כמויות מידע אדירות. מקצועות "טכניים" כפי שתוארו בכתבה – כמו למשל מעבר ותיוג כמויות אדירות של מסמכים שבוצעו ע"י עורכי דין – יוחלפו אכן ע"י המכונות. אבל מה לגבי ממשקים אנושיים? האם חווית משתמש יכולה להינתן ע"י מכונות? אז התשובה היא בחלקה כן – אנו היום חווים ממשקי משתמש ופורטלים שמחליפים את הצורך בשיחה עם מוקד שירות. כיום גם מתפתחים "רובוטים" שיודעים לנהל תכתובת  אינטליגנטית אם בני אנוש.
מאידך אנו כצרכנים עוברים גם שינוי מהותי – "מרמת חיים" אנו צורכים "איכות חיים" חלק מאותה "איכות חיים" תבוצע ע"י מכונות אבל אנו זקוקים גם לאמפטיה , לחיוך , לחיזוק "מישהו שמבין" מישהו "שמקשיב". זהו שילוב מופלא בין טכנולוגיה לאנשים –  ברקע יעבדו "המכונות הדיגיטליות" שינתחו כל מהלך בחיינו אבל לפנינו יעמדו אנשים בשר ודם שייצרו את אותה חוויה את אותה "איכות חיים".

בעולם שכזה ייווצרו שפע של מקצועות חדשים פחות טכניים ויותר "אנושיים".
זהו גם המקום בו חברות יוכלו לייצר יותר מקומות עבודה על ידי חדשנות ומודלים עסקיים חדשים, מבוססי שירות.




/* */

//www.googleadservices.com/pagead/conversion.js

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s